וַהֲפִֽצוֹתִים֙ בַּגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדְע֔וּ הֵ֖מָּה וַאֲבוֹתָ֑ם וְשִׁלַּחְתִּ֤י אַֽחֲרֵיהֶם֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב עַ֥ד כַּלּוֹתִ֖י אוֹתָֽם׃ {פ}

וַאֲבַדְרִינוּן בֵּינֵי עַמְמַיָא דְלָא יְדָעוּ אִינוּן וַאֲבָהַתְהוֹן וָאֱגָרֵי בַתְרֵיהוֹן דְקַטְלִין בְּחַרְבָּא עַד דֶאֱשֵׁיצֵי יַתְהוֹן:

והפיצותים. אפזר אותם במקומות אשר לא הכירו מעולם גם המה גם אבותם:

ושלחתי. אל המקומות אשר ינוסו ויתפזרו הנה והנה שמה אשלח את חרב האויב עד אכלה אותם:

והפיצותים. ענין פזור:

כלותי. מל׳ כליון:

והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם כמו שעבדו אלהים לא ידעום ולא שערום אבותם: