וְֽהָ֨יְתָ֜ה נִבְלַ֨ת הָעָ֤ם הַזֶּה֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃

וּתְהֵי נְבֵילְתָּא דְעַמָא הָדֵין מְשַׁגְרָא לְמֵיכַל לְעוֹפָא דִשְׁמַיָא וְלִבְעִירָא דְאַרְעָא וְלֵית דְמָנִיד:

והיתה נבלת העם. הנשארים אשר לא יקברו יהיה למאכל לעוף השמים וכו׳:

ואין מחריד. לא יהיה מי להחרידם ללכת מן הנבלות:

נבלת. כן נקרא גוף ההרוג:

מחריד. מל׳ @ חרדה ופחד: