וּבָנ֞וּ בָּמ֣וֹת הַתֹּ֗פֶת אֲשֶׁר֙ בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם לִשְׂרֹ֛ף אֶת־בְּנֵיהֶ֥ם וְאֶת־בְּנֹתֵיהֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א צִוִּ֔יתִי וְלֹ֥א עָלְתָ֖ה עַל־לִבִּֽי׃ {פ}

וּבְנוֹ בָּמַת תּוֹפֶת דִי בְחֵילַת בַּר הִנוֹם לְאוֹקָדָא יַת בְּנֵיהוֹן וְיַת בְּנָתֵיהוֹן בְּנוּרָא דְלָא פַקְדֵית בְּאוֹרַיְתִי וְלָא רַעֲוָא קָדְמַי:

במות התופת. במות של התופת אשר עמד בגיא בן הנום לשרוף על הבמות את בניהם וכו׳ (ולפי שהיו מקישין בתופים לבל ישמע האב בנהימת הבן כשהוא נשרף ויכמרו רחמיו קראו בית הבמות תופת ע״ש התופים ולהגיא קראו בן הנום ע״ש נהמת הבן):

אשר לא צויתי. אפילו לפני לא צויתי להקריב בנים ובנות:

ולא עלתה על לבי. לשאול דבר כזאת:

במות. מל׳ במה:

בגיא. בעמק: