גׇּזִּ֤י נִזְרֵךְ֙ וְֽהַשְׁלִ֔יכִי וּשְׂאִ֥י עַל־שְׁפָיִ֖ם קִינָ֑ה כִּ֚י מָאַ֣ס יְהֹוָ֔ה וַיִּטֹּ֖שׁ אֶת־דּ֥וֹר עֶבְרָתֽוֹ׃

תְּלִישִׁי עַל רַבְרְבַיִךְ דְיִגְלוּן וְטוּלִי עַל נַגְרִין אִלְיָא אֲרֵי רָחֵיק יְיָ וְרַטֵישׁ יַת דָרָא דַעֲבָרוּ עַל מֵימְרֵיהּ:

גזי נזרך. לכן תלוש שער ראשך והשלך אותם והוא דרך צער ואבלות:

שאי. הרימי קול קינה על מקומות הגבוהות להיות נשמע למרחוק:

ויטוש. עזב את הדור ששפך עליו עברתו:

גזי. ענין תלישה כמו קרחי וגוזי (מיכה א):

נזרך. גדול השער יקרא נזר כמו נזר אלהיו על ראשו (במדבר ו׳:ז׳):

ושאי. ענין הרמה:

שפים. כן נקראו מקומות הגבוהות:

ויטוש. ענין עזיבה כמו ויטוש משכן שלו (תהילים ע״ח:ס׳):

עברתו. מל׳ עברה וזעם: