יִרְמְיָהוּ ו׳ · כ״ז

בְּחִיר יְהַבְתָּךְ בְּעַמִי כִּכְרַךְ תַּקִיף וּתְהוֹדַע וּתְחַוֵי לְהוֹן יַת אוֹרְחַתְהוֹן:

בחון. מאמר המקום לירמיה הלא נתתיך בעמי מחוזק כמגדל מבצר ולא תירא מהם להוכיח דרכם על פניהם:

ותדע. וא״כ ידעת ובחנת את דרכם כי הרבית להוכיחם ואין מי שומע:

בחון. ענין מגדל חזק וכן עופל ובחן (ישעיה לב):

ובחנת. מלשון בחינה:

בחון, יצייר במליצתו את הדור ההוא ככסף סיגים, כמליצת יחזקאל (סי' כ"ב) היו לי בית ישראל לסיג כולם נחושת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סיגים כסף היו, כאילו היו בהם כמה מיני רשעים וכתות הרבה כ"א נבדל מחברו ובלתי משתתף ברשע של חברו רק ירשיע בפנים אחרים, זה נואף וזה רוצח וזה עובד ע"א וכדומה, וכ"א מן הכתות יוציא דבה על רשעת חברו ונחשב בעיניו שהוא כסף טהור, ובאמת גם הוא סיג רק מין אחר, ואת הנביא יצייר כבוחן את הכסף סיגים הזה להסיר ממנו הסיגים ע"י תוכחותיו, וז"ש נתתיך שתהיה בחון מבצר בעמי, ותדע לבחון את דרכם, ואז תראה כי כולם סרי סוררים, כולם מתדמים כי הם סרים מדרך הסוררים ומתרחקים מהם, והם הולכי רכיל אחד על חברו כ"א מלשין על רשעת חברו, אבל באמת הם נחשת וברזל, ר"ל ששתי הכתות אינם כסף, רק שני מיני סיגים כמו נחושת וברזל שכ"א מין סיג מיוחד, ובכ"ז שניהם משתתפים במה שכולם משחיתים המה שהנחשת משחית כמו הברזל, כן כל כת הגם שנבדלת מרשעת חברתה מ"מ היא רעה כמוה, וזאת תדע אם תתנם בכור ומצרף, כי אז תראה כי נחר מפוח מאש שמרוב תבערת האש נחר המפוח ונחרך, וגם כבר תם העופרת שהוא סיג הרגיל להמצא בהכסף, ואם כן היה ראוי שיצא לצורף כסף נקי, ובכ"ז לשוא צרף צרוף כי רעים לא נתקו, א"א לנתק ולהסיר הסיגים הרעים כי כולו סיג, ולכן כסף נמאס קראו להם כי כסף סיגים הוא, והגם שכ"א פושט טלפיו להצדיק א"ע, לא לה' הוא כי מאס ה' בהם: