רִפִּ֤אנוּ אֶת־בָּבֶל֙ וְלֹ֣א נִרְפָּ֔תָה עִזְב֕וּהָ וְנֵלֵ֖ךְ אִ֣ישׁ לְאַרְצ֑וֹ כִּֽי־נָגַ֤ע אֶל־הַשָּׁמַ֙יִם֙ מִשְׁפָּטָ֔הּ וְנִשָּׂ֖א עַד־שְׁחָקִֽים׃

אֲסֵינָא יַת בָּבֶל וְלָא מִתַּסְיָא שַׁבְקוּהָא וְנֵיזֵיל גְבַר לְאַרְעֵיהּ אֲרֵי קָרִיב לִשְׁמַיָא תְּבִירָהּ וּמְנַטֵל עַד שְׁמֵי שְׁמַיָא:

רפאנו. כאלו הבאים ההם אשר שכנו בבבל ישיבו לומר הן עשינו רפואות לבבל אבל לא נרפתה ולכן עזבוה ואל תעסקו עוד ברפואתה והיא ענין מליצת הלעג:

ונלך. ואנחנו נלך משם כי אם נלך לארצנו לבל יתדבק בנו חלי מכאובה:

כי נגע. רצה לומר משפט פורענותה מאד גבהה עד כי נגע אל השמים:

ונשא וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

רפאנו, יאמרו זה לזה כי לא נרפאתה, לכן עזבוה ויתפרדו עוזריה מעליה, כי נגע ר"ל מפלתה תהיה בין מצד כוכבה ומזלה בשמים ובמערכת, בין מצד ההשגחה האלהית שמיוחס לשחקים שהם נשאים משמים: