כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת חֹ֠מ֠וֹת בָּבֶ֤ל הָרְחָבָה֙ עַרְעֵ֣ר תִּתְעַרְעָ֔ר וּשְׁעָרֶ֥יהָ הַגְּבֹהִ֖ים בָּאֵ֣שׁ יִצַּ֑תּוּ וְיִֽגְע֨וּ עַמִּ֧ים בְּדֵי־רִ֛יק וּלְאֻמִּ֥ים בְּדֵי־אֵ֖שׁ וְיָעֵֽפוּ׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת שׁוּרֵי בָּבֶל פָּתַיָא אִתְחַמָרָא יִתְחַמְרוּן וְתַרְעָהָא רָמַיָא בְּנוּרָא יִתּוֹקְדוּן וְיֶהְלוּן עַמְמַיָא דְבָבֶל לְרֵיקָנוּ וּמַלְכְּוָתָא תְסוּף אֶשְׁתָּא וְיִשְׁתַּלְהוּן:
הרחבה. אשר כל אחת רחבה:
ערער תתערער. תחרב ותשחת:
ויגעו עמים. העמים אשר בבבל יגעו בהרבה ריק ר״ל מה שיגעו במלחמה מול האויב יהיה לריק כי לא יצליחו מאומה:
בדי אש. יגיעות הלאומים יהיה בהרבה אש כי אש יהיה תכליתם ויהיה עיפים ולא יוכלו לכבות את האש ותאכל עד אבדון:
ערער תתערער. ענין חורבן והשחתה כמו ערו ערו (תהלים קל״ז):
יצתו. מל׳ הצתה והדלקה:
בדי ריק. בהרבה ריק וכן בדי אש וכמו בדי שופר יאמר האח (איוב ל״ט:כ״ה):
חמות בבל וכו' ויגעו עמים להעמיד החומה ולאמים לכבות את האש וייעפו ולא יכלו להושיע:
