כִּי֩ בָ֨א עָלֶ֤יהָ עַל־בָּבֶל֙ שׁוֹדֵ֔ד וְנִלְכְּדוּ֙ גִּבּוֹרֶ֔יהָ חִתְּתָ֖ה קַשְּׁתוֹתָ֑ם כִּ֣י אֵ֧ל גְּמֻל֛וֹת יְהֹוָ֖ה שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃

אֲרֵי אֱתוֹ עֲלָהּ עַל בָּבֶל בָּזוֹזִין וְאִתְאֲחִידוּ גִבְּרָהָא אִתְּבְרָא קַשְׁתּוֹתֵיהוֹן אֲרֵי אֱלָהָא מָרֵי גַמְלַיָא יְיָ שַׁלְמָא יְשַׁלֵם לְהוֹן גְמוּלְהוֹן:

חתתה קשתותם. לא יוכלו לירות ולהתגבר במלחמה כאלו נשברה קשתותם:

כי אל גמולות ה׳. כי ה׳ הוא משלם גמול המעשה ולכן ישלם לבבל את גמולם שהרעה לעשות:

התתה. ענין שבירה כמו חת מרודך (לעיל כ׳):

כי בא על בבל שודד וכו' וזה יהיה מחמת כי אל גמלות ה', והוא שלם ישלם, ויש הבדל בין גמול לתשלומין, הגמול הוא לפי התפעליות השנאה, והתשלומין הוא כפי המעשה, שישלם בין מצד האיבה בין מצד המעשה שעשו: