כִּֽי־תַעֲלֶ֤ה בָבֶל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וְכִ֥י תְבַצֵּ֖ר מְר֣וֹם עֻזָּ֑הּ מֵאִתִּ֗י יָבֹ֧אוּ שֹׁדְדִ֛ים לָ֖הּ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {ס}

אֲרֵי תִבְנֵי בָבֶל בִּנְיָנִין דְרָמִין עַד צֵית שְׁמַיָא וַאֲרֵי תִכְרוֹךְ כְּרַכִּין תַּקִיפִין עַד רוּמָא מִן קֳדָמֵי יֵיתוּן בָּזוֹזִין עֲלָהּ אֲמַר יְיָ:

כי תעלה. אם תעלה בבל אל השמים להשגב שם מפני האויב ואם תעשה מבצר חזק במרום לא תועיל לעצמה כי ממני יבואו לה השודדים ואין שום מבצר עומד נגדי והוא ענין מליצה והפלגה לומר אם תתחזק במלחמה בהרבה תחבולות לא תועיל לעצמה:

תבצר. מלשון מבצר:

מרום. השמים הרמים:

עזה. חזקה:

כי תעלה בבל השמים ר"ל אף שיצוייר שתהיה במערכה טובה מצד הוראת המערכת, מאתי יבאו שדדים ואשדד המערכה: