צְא֤וּ מִתּוֹכָהּ֙ עַמִּ֔י וּמַלְּט֖וּ אִ֣ישׁ אֶת־נַפְשׁ֑וֹ מֵחֲר֖וֹן אַף־יְהֹוָֽה׃

פּוּקוּ מִגַוָהּ עַמִי וְשֵׁיזִיבוּ גְבַר יַת נַפְשֵׁיהּ מִתְּקוֹף רוּגְזָא דַיָי:

מחרון. מלטו נפשיכם מחרון אף ה׳ שתחול על בבל שלא תהיו נלקים עמהם:

צאו, כבר נזכר נ' ח', נ"א ו', ופה, נגד ג' פעמים שנחרבה: