רָ֤ץ לִקְרַאת־רָץ֙ יָר֔וּץ וּמַגִּ֖יד לִקְרַ֣את מַגִּ֑יד לְהַגִּיד֙ לְמֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל כִּֽי־נִלְכְּדָ֥ה עִיר֖וֹ מִקָּצֶֽה׃

רָהִיט לִקֳדָמוּת רָהִיט יִרְהוֹט וּמְחַוֵי לִקֳדָמוּת מִחַוֵי לְחַוָאָה לְמַלְכָּא דְבָבֶל אֲרֵי אִתְכְּבִישַׁת קַרְתֵּיהּ מִסוֹפֵיהּ:

רץ לקראת רץ ירוץ. מן המלחמה שלחו איש רץ להגיד למלך בבל דבר המלחמה ועד לא ישוב שלחו רץ אחר ובדרך מהלכו פגע בהרץ הראשון כשהוא חוזר ורץ א״כ רץ זה לקראת רץ זה:

ומגיד וכו׳. כפל הדבר במ״ש כי הרץ הוא המגיד:

מקצה. רצה לומר אשר בקצה המדינה וכן נאמר בואו לה מקץ (לעיל נ):

רץ. ענין מהירות ההליכה:

רץ לקראת רץ ירוץ ר"ל שכל הנאמר בפסוק הקודם ירוץ רץ לקראת רץ להודיע, שהראשון יודיע שחדלו להלחם וישבו במצודות ויבא רץ כנגדו להודיע כי נשתה גבורתם והציתו משכנותיה, ואח"כ יבא מגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי נלכדה עיר המלוכה בקצה, ויבא מגיד לקראתו להגיד, כי המצדות שסביב בבל נלכדו וכו', שהוא גמר הכיבוש ושאנשי המלחמה נבהלו ואין לוחמים עוד: