יִרְמְיָהוּ נ״א · ל׳

חָדְלוּ֩ גִבּוֹרֵ֨י בָבֶ֜ל לְהִלָּחֵ֗ם יָֽשְׁבוּ֙ בַּמְּצָד֔וֹת נָשְׁתָ֥ה גְבוּרָתָ֖ם הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים הִצִּ֥יתוּ מִשְׁכְּנֹתֶ֖יהָ נִשְׁבְּר֥וּ בְרִיחֶֽיהָ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אִתְמְנִיעוּ גִבָּרֵי בָּבֶל מִלְאֲגָחָא קְרָבָא יְתִיבוּ בְמִצָדַיָא אִתְּבָרַת גִבָּרוּתְהוֹן הֲווֹ חֲלִישִׁין כִּנְשַׁיָא אִתְדְלָקָא בִּרְנְיָתָהָא אִתְבָּרוּ עַבְּרָהָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

חדלו וכו׳. כי בא מורך בלבבם:

ישבו במצדות. להתחזק במשגב המבצר:

נשתה. נעתקה וסרה מהם גבורתם והיו דומים לנשים בדבר תשות הכח:

הציתו. האויבים הציתו משכנותיה ונשברו בריחי שעריה ונפתחו לפני האויב לבוא בהם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

במצדות. ענין מבצר כמו מצודת ציון (ד״ה א י״א):

נשתה. ענין העתקה והסרה כמו ונשתו מים מהים (ישעיהו י״ט:ה׳):

הציתו. ענין הדלקה והבערה:

משכנותיה. מלשון משכן ומדור:

בריחיה. כעין מטה עשוי לסגור השערים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל