חָדְלוּ֩ גִבּוֹרֵ֨י בָבֶ֜ל לְהִלָּחֵ֗ם יָֽשְׁבוּ֙ בַּמְּצָד֔וֹת נָשְׁתָ֥ה גְבוּרָתָ֖ם הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים הִצִּ֥יתוּ מִשְׁכְּנֹתֶ֖יהָ נִשְׁבְּר֥וּ בְרִיחֶֽיהָ׃

אִתְמְנִיעוּ גִבָּרֵי בָּבֶל מִלְאֲגָחָא קְרָבָא יְתִיבוּ בְמִצָדַיָא אִתְּבָרַת גִבָּרוּתְהוֹן הֲווֹ חֲלִישִׁין כִּנְשַׁיָא אִתְדְלָקָא בִּרְנְיָתָהָא אִתְבָּרוּ עַבְּרָהָא:

חדלו וכו׳. כי בא מורך בלבבם:

ישבו במצדות. להתחזק במשגב המבצר:

נשתה. נעתקה וסרה מהם גבורתם והיו דומים לנשים בדבר תשות הכח:

הציתו. האויבים הציתו משכנותיה ונשברו בריחי שעריה ונפתחו לפני האויב לבוא בהם:

במצדות. ענין מבצר כמו מצודת ציון (ד״ה א י״א):

נשתה. ענין העתקה והסרה כמו ונשתו מים מהים (ישעיהו י״ט:ה׳):

הציתו. ענין הדלקה והבערה:

משכנותיה. מלשון משכן ומדור:

בריחיה. כעין מטה עשוי לסגור השערים: