מִקֶּ֤צֶף יְהֹוָה֙ לֹ֣א תֵשֵׁ֔ב וְהָיְתָ֥ה שְׁמָמָ֖ה כֻּלָּ֑הּ כֹּ֚ל עֹבֵ֣ר עַל־בָּבֶ֔ל יִשֹּׁ֥ם וְיִשְׁרֹ֖ק עַל־כׇּל־מַכּוֹתֶֽיהָ׃

עַל דְאַרְגֵיזְתְּ בָּבֶל קֳדָם יְיָ לָא תִּתְיְתֵב וּתְהֵי לְצָדוּ כֻּלָהּ כֹּל דְיֶעְבַּר עַל בָּבֶל יִכְלֵי וִיגִיד עַל כָּל מְחָתָהָא:

מקצף ה׳. על כי ה׳ קצף על בבל לכן לא תהיה עוד מיושבת וכל העובר עליה יתמה וישרוק:

ישום. ענין תמהון:

וישרוק. הוא הקול הבא בקבוץ השפתים ודרך לעשותם על אבדן דבר חשוב:

מקצף, ותהיה עוד גרועה מן המדבר בג' דברים, א. המדבר שמם בטבע והיא לא תשב מסבת קצף ה', ב. במדבר ימצאו מקומות שאינם שוממים והיא והיתה שממה כלה, ג. על שממות המדבר לא ישתומם איש, אבל היא כל עבר על בבל ישם וישרק: