יִרְמְיָהוּ ה׳ · א׳

הֲלִיכוּ בְּשׁוּקֵי יְרוּשְׁלֵם וַחֲזוֹ כְעַן וּדְעוּ וּבְעוֹ בִרְחוֹבָהָא אִם תִּשְׁכְּחוּן גְבַר דְלֵיהּ עוֹבָדִין טָבִין אִם אִית עָבֵיד דִין דִקְשׁוֹט בָּעֵי הֵימָנוּתָא וְאֶשְׁבּוֹק לְהוֹן:

שוטטו. לכו בחוצות ירושלים אנה ואנה וראו עתה בהם ותנו לב לדעת מעשה האנשים ובקשו ברחובותיה אם תמצאו שם איש ישר אם יש מי עושה משפט ומבקש אמונה:

ואסלח לה. אם תמצאו אף איש יחידי כזה אז אסלח לכל העיר:

שוטטו. ענין ההליכה אנה אנה וכן משוט בארץ (איוב א):

בחוצות. בשוקים וכן וחוצות תשים לך בדמשק (מלכים א כ׳:ל״ד):

ברחובותיה. מלשון רחוב:

איש. ר״ל גדול ובעל מעשים טובים וכן הלא איש אתה (ש״א כו):

שוטטו, דברי השם, אומר אל תתמהו כי הבאתי על ירושלים הרעה הזאת, כי הנה שוטטו בחוצות ירושלים, החוץ הוא אצל הבתים והרחוב הוא מקום השוק שבו יתאספו כל העם, ובזה מוסיף כי לא לבד בחוצות כי גם בקשו ברחובותיה מקמות האסיפה, אם תמצאו איש אם יש עשה משפט, ר"ל שהחוצות והרחובות שהם מלאים אנשים תמיד, בעת שיש שם מי שעושה משפט או מבקש אמונה ראו נא אם תמצאו אז אף איש אחד בחוץ או ברחוב? כי אם יראו שיוצא אחד מן השופטים לעשות משפט או אחד מן הנביאים המבקש אמונה אז יסתתרו כולם בבתיהם, ולא נמצא איש ושיעור הכתוב אם תמצאו איש בעת שיש עושה משפט אז אסלח לה: