אִם־בֹּֽצְרִים֙ בָּ֣אוּ לָ֔ךְ לֹ֥א יַשְׁאִ֖רוּ עוֹלֵל֑וֹת אִם־גַּנָּבִ֥ים בַּלַּ֖יְלָה הִשְׁחִ֥יתוּ דַיָּֽם׃

אִם חֲטוֹפִין כִּקְטוֹפִין אֱתוֹ עֲלָךְ לָא אַשְׁאָרוּ עוֹלְלָן אִם גַנָבַיָא בְּלֵילְיָא חַבִּילוּ מִיסַתְהוֹן:

אם בוצרים. הלא אם בוצרים באו על כרמיך הלא ישאירו עוללות ואם גנבים באים בלילה הלא ישחיתו די ספוקם הצורך להם ולא ישחיתו הכל וכאומר מדוע אם כן האויב האביד אותך מכל וכל מבלי שארית:

בוצרים. כן יקראו תולשי ענבי הגפן כמו כי תבצור כרמך (דברים כ״ד:כ״א) עוללות. הם הענבים הקטנים והגרועים כמו לא תעולל (שם):

דים. די ספוקם:

אם בצרים, האויבים שבאו על אדום בצד אחד באו כגנבים הבאים בהצנע בלא ידיעת בעל הבית כי אדום לא ידע מהם, ובצד אחד באו כבוצרים הבאים ביום ובפרהסיא, ואמר שהם היו גרועים משניהם כי אם בצרים באו לך וכי לא ישאירו עוללות? והם לא השאירו מאומה, וכן היו גרועים מן גנבים הגם שהגנבים לא יקפידו על השארת עוללות כי ישחיתו את הגפנים בשלוקחים בלילה, אבל הם ישחיתו דים, לא ישחיתו רק לפי הצריך להם ואח"ז יאמרו די, ולא ישחיתו מדברים שא"ל בהם צורך, וגם שהגנבים בלילה לא ידעו כל המצפונים, והם חפשו והשחית את הכל, ובעובדיה אמר כזה איך נחפשו עשו נבעו מצפוניו, ומשיב אני חשפתי את עשו אני חשפתיו מן המבצרים שהיה מוקף בהם וגם גליתי את מסתריו, ונחבה לא יוכל כי לא היה בביתו כלל, ועז"א כי שודד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו ר"ל והוא איננו בביתו ולא ידע מזה כלל: