אַיְלִילוּ יַתְבֵי חֶשְׁבּוֹן אֲרֵי אִתְבְּזִיזַת עֵי צְוָוחוּ יַתְבֵי כַפְרָנֵי רַבָּא אֶסָרוּ סַקִין סְפוּדוּ וְאִתְהַמְמוּן בְּסִיָען אֲרֵי מַלְכְּהוֹן בְּגָלוּתָא יְהַךְ פַּלְחוֹהִי וְרַבְרְבוֹהִי כַּחֲדָא:
הלילי חשבון. את חשבון שהיא מארץ מואב הילילי כי כבר שודדה עי שהיא מארץ בני עמון מוכה לחשבון כי מן עי יבוא לחשבון ללכדה:
חגורנה שקים. דרך אבל וצער וספודנה על אבדן רבה:
והתשוטטנה בגדרות. היו שומעים הנה והנה להטמן בגדרות מקום רביצת הצאן:
כי מלכם. כי אף העכו״ם מלכם ילך בגולה כי האויב יקח פסלו העשוי מכסף וזהב:
רבה. הוא רבת בני עמון:
והתשוטטנה. ענין ההליכה הנה והנה וכן שוטטו בחוצות ירושלים (לעיל ה׳):
בגדרות. מחיצות העשויות למקום מרבץ הצאן וכן נאמר גדרות צאן (במדבר ל״ב):
הילילי חשבון האויב בא עליהם דרך עי של מואב, ויללה חשבון, כי שדדה עי, ומשם בא לרבת בני עמון, ועז"א צעקנה בנות רבה היינו הערים שתחת רבה (כמ"ש ובנותיה באש תצתנה) והתשוטטנה בגדרות כי לא יהיה להם בתים כי יוחרבו:
