רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11מלכם. עבודת כוכבים של בני עמון מלכם שמה שנאמר (מלכים ב כ"ג) ולמלכם תועבת בני עמון:
מלכם. עבודת כוכבים של בני עמון מלכם שמה שנאמר (מלכים ב כ"ג) ולמלכם תועבת בני עמון:
בְּכֵן הָא יוֹמַיָא אָתָן אֲמַר יְיָ וְאַשְׁמַע לְרַבַּת בְּנֵי עַמוֹן יַבְּבוּת עָבְדֵי קְרָבָא וּתְהֵי לְתֵל צָדוּ וְיָתְבֵי כַפְרָנָהָא בְּנוּרָא יִתּוֹקְדוּן וְיַחְסְנוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְסֵי עַמְמַיָא דַהֲווֹ מַחְסְנִין לְהוֹן אֲמַר יְיָ:
אל רבת. היא היתה עיר המלוכה של בני עמון:
תרועת מלחמה. מן הכשדים שיבואו עליהם וילכדוה:
לתל שממה. למקום תל שממון:
ובנותיה. הכפרים הסמוכים לה תהיינה נשרפות באש:
וירש ישראל. ר״ל ועוד יבוא זמן אשר ישראל ירשו בני עמון שהמה עתה יורש ישראל וזהו הייעוד יהיה בימי המשיח:
לתל. גל ודגור כמו והיתה תל עולם (דברים י״ג:י״ז) כי דרך החרבות להמצא בהם תילים מנפילת הכתלים וכדומה:
ובנותיה. הם הכפרים כמו בית שאן ובנותיה (יהושע י״ז:י״א):
תצתנה. ענין הבערה ושריפה כמו ותצת בסבכי היער (ישעיהו ט׳:י״ז):
לכן וכו' וירש ישראל שלא ישארו יורשים לבני עמון וירשוה ישראל: