אוֹי־לְךָ֣ מוֹאָ֔ב אָבַ֖ד עַם־כְּמ֑וֹשׁ כִּֽי־לֻקְּח֤וּ בָנֶ֙יךָ֙ בַּשֶּׁ֔בִי וּבְנֹתֶ֖יךָ בַּשִּׁבְיָֽה׃

וַי לְכוֹן מוֹאֲבָאֵי אֲבַדְתּוּן עַמָא דְפַלְחִין לִכְמוֹשׁ אֲרֵי אִדַבְּרוּ בְנָךְ בְּשִׁבְיָא וּבְנָתָךְ בְּגָלוּתָא:

אבד עם כמוש. העם שעובדים לעכו״ם כמוש הנה נאבד:

אוי לך מואב כי לקחו בניך בשבי, כי במשל הקדמוני אמר שבניו הלכו פלטים, ועתה גם הבנים הלכו שבי לפני צר: