לְמוֹאָ֡ב כֹּה־אָמַר֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל ה֤וֹי אֶל־נְבוֹ֙ כִּ֣י שֻׁדָּ֔דָה הֹבִ֥ישָׁה נִלְכְּדָ֖ה קִרְיָתָ֑יִם הֹבִ֥ישָׁה הַמִּשְׂגָּ֖ב וָחָֽתָּה׃

המשגב. שם מקום:

לְמוֹאָב כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל וַי עַל נְבוֹ אֲרֵי אִתְבְּזִיזַת בְּהִיתַת אִתְכְּבִישַׁת קִרְיָתַיִם בְּהִיתוּ מִבֵּית רוֹחֲצָנְהוֹן וְאִתְּבָרוּ:

למואב. ר״ל על מואב אמר כה אמר ה׳ וכו׳:

הוי אל נבו. יללה יהיה אל נבו:

הובישה וכו׳. כאשר נלכדה קריתים נתביישה מאד:

הוי. ענין יללה:

נבו. קריתים המשגב. שמות מקומות:

וחתה. ענין פחד ושבר כמו ואל תחת (לעיל מ״ו):

כה אמר ה' אלהי ישראל כי חורבן מואב היה על שהרעו לישראל, הוי אל נבו וכו':