רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11המשגב. שם מקום:
לְמוֹאָ֡ב כֹּה־אָמַר֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל ה֤וֹי אֶל־נְבוֹ֙ כִּ֣י שֻׁדָּ֔דָה הֹבִ֥ישָׁה נִלְכְּדָ֖ה קִרְיָתָ֑יִם הֹבִ֥ישָׁה הַמִּשְׂגָּ֖ב וָחָֽתָּה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
המשגב. שם מקום:
לְמוֹאָב כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל וַי עַל נְבוֹ אֲרֵי אִתְבְּזִיזַת בְּהִיתַת אִתְכְּבִישַׁת קִרְיָתַיִם בְּהִיתוּ מִבֵּית רוֹחֲצָנְהוֹן וְאִתְּבָרוּ:
למואב. ר״ל על מואב אמר כה אמר ה׳ וכו׳:
הוי אל נבו. יללה יהיה אל נבו:
הובישה וכו׳. כאשר נלכדה קריתים נתביישה מאד:
הוי. ענין יללה:
נבו. קריתים המשגב. שמות מקומות:
וחתה. ענין פחד ושבר כמו ואל תחת (לעיל מ״ו):
כה אמר ה' אלהי ישראל כי חורבן מואב היה על שהרעו לישראל, הוי אל נבו וכו':