אֵ֣יךְ תִּשְׁקֹ֔טִי וַיהֹוָ֖ה צִוָּה־לָ֑הּ אֶֽל־אַשְׁקְל֛וֹן וְאֶל־ח֥וֹף הַיָּ֖ם שָׁ֥ם יְעָדָֽהּ׃ {פ}

אֵיכְדֵין תְנוּחִין וַיָי פַּרֵיד עֲלָהּ עַל אַשְׁקְלוֹן וְעַל סְפַר יַמָא לְתַמָן מְזַמְנָהּ:

איך תשקוטי. כאלו משיב לעצמו איך אפשר לה להיות בהשקט ומנוחה וה׳ צוה לה להרוג עוד:

אל אשקלון. על אשקלון ועל כל פלשתים היושבים בחוף הים, שם על המקומות ההם הזמין את החרב להרוג ולאבד:

חוף הים. שפת הים וגבולו:

יעדה. ענין הזמנה כמו ומי יעדה (מיכה ו):

איך, משיב איך תשקטי שזה א"א משני פנים, א. ה' צוה לה כי הוא שליח מה' להחריב ממלכות, ב. סבה טבעיית, מפני שאל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה, מפני שהיה לו מלחמה עם צור וצידון היושבים בים, ופלשתים היו יושבים בחוף הים והיו עוזרים לצור, והוא יעד חרבו להכרית יושבי הים העוזרים לצור: