יִרְמְיָהוּ מ״ז · ד׳

עַל יוֹמָא דְאָתֵי לְמִבַּז יַת כָּל אַרְעָא פְּלִשְׁתָּאֵי לְשֵׁיצָאָה לְצוֹר וּלְצִידוֹן כָּל שְׁאַר סָעִיד אֲרֵי אַבֵּיז יְיָ יַת אֲרַע פְּלִשְׁתָּאֵי שְׁאַר נַגְוַת קַפּוּטְקָאֵי:

על היום הבא. מוסב למקרא של מעלה לומר רפיון הידים יהיה בעבור היום ההוא הבא לשדוד את כל פלשתים:

לצור ולצידון. גם המה מארץ פלשתים:

כל שריד עוזר. ר״ל לא ישאר מי שיוכל לעזור במלחמה כי לא ישאר בהן כי אם נשים וטף:

כי שודד ה׳. ר״ל בהשגחת המקום יבוא לה השודד:

שארית אי כפתור. ר״ל אף השארית ישודד כי לא ישאר מה מאי כפתור וגם היא מארץ פלשתים:

שריד. ענין שיור כמו שרידי חרב (לעיל לא):

אי כפתור. כפתור ישבה על איי הים:

על היום, נמשך למ"ש (בפסוק ב') כה אמר ה', על היום הבא לשדוד את כל פלשתים, בא להוציא שלא תאמר שנאמרה הנבואה על זמן של עתה ששטף פרעה את עזה שהוא רק חלק קטן מפלשתים, רק שנאמרה על היום הבא בעתיד, שאז ישדד את כולם, ומבאר הטעם שישדדם שהוא כדי להכרית לצור ולצידון כל שריד עוזר, מפני שהם היו עוזרים לצור ולצידון ורצה נבוכדנצר שלא יהיה להם עוזרים, זאת שנית היה זה ענין השגחיי מאת ה', כי שודד ה' את פלשתים שארית אי כפתור כי הפלשתים אחים עם כפתור: