הַֽשְׁכַחְתֶּם֩ אֶת־רָע֨וֹת אֲבוֹתֵיכֶ֜ם וְאֶת־רָע֣וֹת ׀ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה וְאֵת֙ רָע֣וֹת נָשָׁ֔יו וְאֵת֙ רָעֹ֣תֵכֶ֔ם וְאֵ֖ת רָעֹ֣ת נְשֵׁיכֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצ֖וֹת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
הַאִתְנְשִׁיתוּן יַת בִּישׁוּת אֲבָהְתְכוֹן וְיַת בִּישׁוּת מַלְכַיָא דְבֵית יְהוּדָה וְיַת בִּישׁוּת נְשׁוֹהִי וְיַת בִּישַׁתְכוֹן וְיַת בִּישׁוּת נְשֵׁיכוֹן דַעֲבַדוּ בְּאַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה וּבְשׁוּקֵי יְרוּשְׁלֵם:
השכחתם. האם שכחתם ר״ל הלא עדיין לא שכחתם:
נשיו. של כל א׳ מהמלכים ההם:
השכחתם שואל אותם הכי שכחו את הסבה שגרמה את הרעה, והוא השכחתם את רעות אבותיכם ואת רעות מלכי יהודה וכו', הרעות שעשו המלכים וכל העם ובפרהסיא בערי יהודה וזה א"א לשכוח, או האם יכחשו את המסובב שהוא הרע שהשיגם עי"כ, ועז"א הכי:
