יִרְמְיָהוּ מ״ד · י״ד

וְלָא יְהֵי שְׁאָר וּמְשֵׁיזֵיב לִשְׁאָרָא דְבֵית יְהוּדָה דְאָתָן לְאִתּוֹתָבָא תַמָן בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם וּלְמִתַּב בְּאַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה דְאִינוּן מַטְעָן יַת נַפְשְׁהוֹן לְמֵיתָב לְמִתַּב תַּמָן אֲרֵי לָא יְתוּבוּן אֱלָהֵין מְשֵׁיזְבִין:

ולא יהיה פליט. לא ישאר מהם במצרים שארית מה:

ולשוב. ולחזור לארץ יהודה אשר המה מצפים ומרוממים ומבטיחים את נפשם לשוב לשבת שמה הנה לא כן יהיה כי לא ישובו כ״א הפליטים מחרב האויב והוא מקרא קצר ויובן החסרון מעצמו:

פליט ושריד. הצלה ושארית:

מנשאים. ענין הרמה ור״ל מבטיחים:

פליטים. נמלטים ומוצלים:

ולא יהיה וגם הכת השניה שלא באו למצרים ע"ד להשתקע ודעתם לשוב לארץ יהודה, וז"ש שלא יהיה פליט ושריד גם להבאים לגור שם לפי שעה ולשוב ארץ יהודה אשר המה מנשאים את נפשם שישובו ליהודה, כי גם מהם לא ישובו כי אם פלטים, שהגם שלא לחמו עם נבוכדנצר כלו ברעב ובדבר: