וַיֹּ֨אמֶר עֲזַרְיָ֤ה בֶן־הוֹשַֽׁעְיָה֙ וְיוֹחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֔חַ וְכׇל־הָאֲנָשִׁ֖ים הַזֵּדִ֑ים אֹמְרִ֣ים אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שֶׁ֚קֶר אַתָּ֣ה מְדַבֵּ֔ר לֹ֣א שְׁלָחֲךָ֞ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר לֹא־תָבֹ֥אוּ מִצְרַ֖יִם לָג֥וּר שָֽׁם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וַאֲמַר עֲזַרְיָה בַר הוֹשַׁעְיָה וְיוֹחָנָן בַּר קָרֵחַ וְכָל גַבְרַיָא רַשִׁיעַיָא אָמְרִין לְיִרְמְיָה שַׁקְרָא אַתְּ מִתְנַבֵי לָא שַׁלְחָךְ יְיָ אֱלָהָנָא לְמֵימָר לָא תַעֲלוּן לְמִצְרַיִם לְאִתּוֹתָבָא תַמָן:
אומרים. היו אומרים ולפי שארכו הדברים אמר שוב אומרים:
עזריה. יתכן שהוא יזניהו הנזכר למעלה והיה נקרא בשתי השמות:
הזדים. הרשעים:
(ב-ג) שקר אתה מדבר כי ברוך בן נריה מסית אותך, שחשבו שיען ברוך נכנס ויצא בין העם ושמע דעתם שרוצים בכל אופן ללכת מצרים הגיד זאת לירמיה והוא הסיתו לזה, וגם שאחר שחשבו שמצד הטבע ירע נבוכדנצר להם על הריגת גדליה וטוב שימלטו מידו, א"כ איך אפשר שיצום ה' להשאר במקום סכנה ויצטרך לשנות בחירת נבוכדנצר שזה נס חוץ לטבע וה' לא יעשה נס כל עוד שיש אפשרות להמלט בדרך הטבע וע"כ לא האמינו בנבואתו:
