וַיִּשָּׁבַ֨ע לָהֶ֜ם גְּדַלְיָ֨הוּ בֶן־אֲחִיקָ֤ם בֶּן־שָׁפָן֙ וּלְאַנְשֵׁיהֶ֣ם לֵאמֹ֔ר אַל־תִּֽירְא֖וּ מֵעֲב֣וֹד הַכַּשְׂדִּ֑ים שְׁב֣וּ בָאָ֗רֶץ וְעִבְד֛וּ אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְיִיטַ֥ב לָכֶֽם׃

וְקַיֵם לְהוֹן גְדַלְיָה בַּר אֲחִיקָם בַּר שָׁפָן וּלְגַבְרֵיהוֹן לְמֵימָר לָא תִדַחֲלוּן מִלְמִפְלַח לְכַסְדָאֵי תְּבוּ בְאַרְעָא וּפְלַחוּ יַת מַלְכָּא דְבָבֶל וְיִיטַב לְכוֹן:

אל תיראו וכו׳. ר״ל אל תפחדו מהכבדות עול עבודת הכשדים ושבו בארץ ועבדו את המלך באמונה לבד וייטב לכם כי הוא לא יכביד העול:

אל תיראו, ר"ל שלא ייראו מהמון הכשדים שיצטרכו לעבדם ולהיות עבדים לעבדים כי כאשר יעבדו את מלך בבל ייטב להם כי הוא יסתירם בצל כנפיו מחמת ההמון: