וְגַ֣ם כׇּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמוֹאָ֣ב ׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וַאֲשֶׁ֤ר בְּכׇל־הָֽאֲרָצוֹת֙ שָֽׁמְע֔וּ כִּֽי־נָתַ֧ן מֶלֶךְ־בָּבֶ֛ל שְׁאֵרִ֖ית לִיהוּדָ֑ה וְכִי֙ הִפְקִ֣יד עֲלֵיהֶ֔ם אֶת־גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָ֥ם בֶּן־שָׁפָֽן׃

וְאַף כָּל יְהוּדָאֵי דִי בְמוֹאָב וּבִבְנֵי עַמוֹן וּבֶאֱדוֹם וְדִי בְכָל מְדִינָתָא שְׁמָעוּ אֲרֵי שְׁבַק מַלְכָּא דְבָבֶל שְׁאָרָא לִדְבֵית יְהוּדָה וַאֲרֵי מַנִי עֲלֵיהוֹן יַת גְדַלְיָה בַּר אֲחִיקָם בַּר שָׁפָן:

אשר במואב וכו׳. אשר ברחו שמה בעת מלחמת נ״נ:

כי נתן. אשר עזב שארית ליהודה ואשר הפקיד וכו׳:

(יא-יב) וגם כל היהודים וכו' וישובו כל היהודים והם באו אל גדליה המצפתה כי היה להם רשות לשבת במצפה כי הם לא מרדו תחלה: