עַל־זֹ֛את חִגְר֥וּ שַׂקִּ֖ים סִפְד֣וּ וְהֵילִ֑ילוּ כִּ֥י לֹֽא־שָׁ֛ב חֲר֥וֹן אַף־יְהֹוָ֖ה מִמֶּֽנּוּ׃ {פ}

עַל דָא יֵיסְרוּן סַקִין יִסְפְּדוּן וְיֵילְלוּן אֲרֵי לָא תַב תְּקוֹף רוּגְזָא דַייָ מִנָנָא:

על זאת. על השמועה הזאת:

ממנו. ישראל:

חגרו. מלשון חגורה ואזור:

ספדו. מלשון הספד:

והילילו. מלשון יללה: