וָאֶשְׁלַ֣ח אֲלֵיכֶ֣ם אֶת־כׇּל־עֲבָדַ֣י הַנְּבִאִ֣ים ׀ הַשְׁכֵּ֣ם וְשָׁלֹ֣חַ ׀ לֵאמֹ֡ר שֻֽׁבוּ־נָ֡א אִישׁ֩ מִדַּרְכּ֨וֹ הָרָעָ֜ה וְהֵיטִ֣יבוּ מַעַלְלֵיכֶ֗ם וְאַל־תֵּ֨לְכ֜וּ אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לְעׇבְדָ֔ם וּשְׁבוּ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם וְלַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וְלֹ֤א הִטִּיתֶם֙ אֶֽת־אׇזְנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם אֵלָֽי׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וּשְׁלָחֵית לְוַתְכוֹן יַת כָּל עַבְדֵי נְבִיַיָא מַקְדִים וּמַשְׁלַח לְמֵימָר תּוּבוּ כְעַן גְבַר מֵאוֹרְחֵיהּ בִּישְׁתָא וְאַתְקִינוּ עוֹבָדֵיכוֹן וְלָא תְהָכוּן בָּתַר טַעֲוַת פַּלְחֵי כּוֹכְבַיָא לְמִפְלַחְהוֹן וִתִיבוּ עַל אַרְעָא דִיהָבַת לְכוֹן וּלְאֲבָהַתְכוֹן וְלָא אַרְכֵינְתּוּן יַת אוּדְנְכוֹן וְלָא קַבֵּילְתּוּן לְמֵימְרִי:
ואשלח. רצה לומר ואחר שעברתם על דברי שלחתי אליכם הנביאים בהשכמה ובזריזות לאמר שובו עתה כל איש מדרכו הרעה ומעתה היטיבו מעלליכם:
ושבו. ואז תשבו על האדמה וכו׳:
נא. עתה:
מעלליכם. מעשיכם:
ושלחתי את עבדי הנביאים, שובו מדרכו במצות ל"ת, והטיבו במ"ע, ג. שהיא מצוה שיש בה תועלת ושבו אל האדמה, ובכ"ז לא הטיתם אזן לדברי הנביאים ולא שמעתם לדברי התורה:
