אַ֚ךְ שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהֹוָ֔ה צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ עָלֶ֔יךָ לֹ֥א תָמ֖וּת בֶּחָֽרֶב׃

בְּרַם קַבֵּיל פִּתְגָמָא דַייָ צִדְקִיָה מְלַךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה כִּדְנַן אֲמַר יְיָ עֲלָךְ לָא תִתְקְטֵיל בְּחַרְבָּא:

לא תמות בחרב. כי גם נ״נ לא ימיתך:

כה אמר ה' עליך, ר"ל הפורעניות הזאת היא בעון הדור, ובעונם תתפש גם אתה, (כי צדקיהו היה צדיק) ובכ"ז עליך ע"י צדקתך אמר ה' שלא תמות בחרב, שהמת בחרב המלך אין מספידים עליו, ואתה בשלום תמות ולכן ישרפו לך וכו' ויספדו לך, כי דבר שאף שטבע הענין יחייב שיהרוג אותך ע"פ משפט שעברת על השבועה, תנצל ממות מפני שאני דברתי, וגם ר"ל שהלא דבר ה' לטובה לא תשוב ותתקיים בכל אופן: