הִנְנִ֨י מְצַוֶּ֜ה נְאֻם־יְהֹוָ֗ה וַהֲשִׁ֨בֹתִ֜ים אֶל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְנִלְחֲמ֣וּ עָלֶ֔יהָ וּלְכָד֖וּהָ וּשְׂרָפֻ֣הָ בָאֵ֑שׁ וְאֶת־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה אֶתֵּ֥ן שְׁמָמָ֖ה מֵאֵ֥ין יֹשֵֽׁב׃ {פ}

הָא אֲנָא מְפַקֵיד אֲמַר יְיָ וַאֲתִיבִינוּן עַל קַרְתָּא הָדָא וִיגִיחוּן קְרָבָא עֲלָהּ וְיִכְבְּשׁוּנָהּ וְיוֹקְדוּנָה בְּנוּרָא וְיַת קִרְוַיָא דְבֵית יְהוּדָה אֶתֵּן לְצָדוּ מִבְּלִי יָתֵיב:

הנני מצוה. ר״ל אעיר לבם:

והשיבותים. אשיב לפה את חיל מלך בבל: