וְאֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה וְאֶת־שָׂרָ֗יו אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְיַ֖ד מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֑ם וּבְיַ֗ד חֵ֚יל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל הָעֹלִ֖ים מֵעֲלֵיכֶֽם׃

וְיַת צִדְקִיָה מְלַךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה וְיַת רַבְרְבוֹהִי אֶמְסַר בְּיַד בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וּבְיַד דְבָעַן לְמִקְטַלְהוֹן וּבְיַד מַשִׁירְיַת מַלְכָּא דְבָבֶל דְאִסְתַּלְקָא מִנְכוֹן:

וביד חיל וכו׳. הם האויבים ומבקשי נפשם והוא כפל ענין במ״ש:

העולים מעליכם. אשר נסתלקו מעליכם בשמעם שבאו מצרים לעזור לכם כמ״ש וחיל פרעה יצא ממצרים וישמעו הכשדים וכו׳ ויעלו מעל ירושלים (לקמן לז):

העולים. ענין סלוק כמו ויעלו מעל ירושלים (לקמן לז):

ואת צדקיהו, הגם שלא עבר בין בתרי העגל היה בידו למחות ולא מיחה: