בָּאִ֗ים לְהִלָּחֵם֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים וּלְמַלְאָם֙ אֶת־פִּגְרֵ֣י הָאָדָ֔ם אֲשֶׁר־הִכֵּ֥יתִי בְאַפִּ֖י וּבַחֲמָתִ֑י וַאֲשֶׁ֨ר הִסְתַּ֤רְתִּי פָנַי֙ מֵהָעִ֣יר הַזֹּ֔את עַ֖ל כׇּל־רָעָתָֽם׃

אָתָן לְאַגָחָא קְרָבָא עִם כַּסְדָאֵי וּלְמַלְיוּתְהוֹן יַת פִּגְרֵי בְנֵי אֱנָשָׁא דְאַלְקֵיתִי בְרוּגְזִי וּבְחֵימְתִי וּדְסַלְקֵית שְׁכִנְתִּי מִן קַרְתָּא הָדָא עַל כָּל בִישַׁתְהוֹן:

באים להלחם. ר״ל כי לא יאבו לקבל עליהם עול שעבוד והמה באים להלחם עם הכשדים והיא סבה למלאות הבתים ההם את פגרי האדם וכו׳:

ואשר. ועל אשר הסתרתי פני מן העיר בעבור רעתם ולכן ימלא הבתים מפגרי המתים: