וְאָ֗ז חֵ֚יל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל צָרִ֖ים עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְיִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא הָיָ֤ה כָלוּא֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בֵּֽית־מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃

בְּכֵן מַשִׁרְיַת מַלְכָּא דְבָבֶל צַיָרִין עַל יְרוּשְׁלֵם וְיִרְמְיָה נְבִיָא הֲוָה כָלֵי בְּדָרַת בֵּית אֲסִירַיָא דִי בְּבֵית מְלַךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה:

צרים. היו צרים על ירושלים כי בט׳ לצדקיה צרו עליה וכבשוה בי״א לצדקיה כמ״ש במ״ב:

היה כלוא. היה אסור בחצר בית האסורים:

אשר בית מלך. אשר בבית המלך:

חיל. צבאות עם:

צרים. מקיפים ומסבבים להצר להם:

כלוא. אסור כמו אדני משה כלאם (במדבר י״א:כ״ח):

המטרה. כן נקרא בית האסורים כי יאסר בבית משמרכם (בראשית מ״ב:י״ט) ת״א מטרתכון:

ואז חיל מלך בבל צרים על ירושלים, ב. שירמיה היה כלוא אז: