כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ע֣וֹד יֹאמְר֞וּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה בְּאֶ֤רֶץ יְהוּדָה֙ וּבְעָרָ֔יו בְּשׁוּבִ֖י אֶת־שְׁבוּתָ֑ם יְבָרֶכְךָ֧ יְהֹוָ֛ה נְוֵה־צֶ֖דֶק הַ֥ר הַקֹּֽדֶשׁ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל עוֹד יֵימְרוּן יַת פִתְגָמָא הָדֵין בְּאַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה וּבְקִרְווֹהִי כַּד אֲתֵיב יַת גַלְוַתְהוֹן יְבָרְכִינָךְ יְיָ מְדוֹר קוּשְׁטֵיהּ טוּרָא קַדִישָׁא:
עוד יאמרו וכו׳. עוד יבוא זמן אשר הכל יאמרו:
בשובי. בעת אשיב בני השבי למקומם יאמרו יברכך ה׳ אתה נוה הצדק והוא ירושלים:
הר הקדש. זהו בית המקדש:
בשובי. מלשון השבה:
שבותם. מלשון שבי:
נוה. ענין מדור:
עוד יאמרו בשובי את שבותם ר"ל שבות של הערים, כשישובו הערים למעלתם הראשונה, יברכך ה' נוה צדק, שלכן יברכך ה' מפני שאתה נוה צדק, מצייר כאילו הצדק נטע נוהו ומשכנו בערים האלה והם נוהו והר ציון יקרא הר הקדש, ששם יגור בקדש וישכן שם:
