כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י נְאֻם־יְהֹוָ֖ה לְהֽוֹשִׁיעֶ֑ךָ כִּי֩ אֶעֱשֶׂ֨ה כָלָ֜ה בְּכׇֽל־הַגּוֹיִ֣ם ׀ אֲשֶׁ֧ר הֲפִצוֹתִ֣יךָ שָּׁ֗ם אַ֤ךְ אֹֽתְךָ֙ לֹֽא־אֶעֱשֶׂ֣ה כָלָ֔ה וְיִסַּרְתִּ֙יךָ֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט וְנַקֵּ֖ה לֹ֥א אֲנַקֶּֽךָּ׃ {ס}

אֲרֵי בְסַעְדָךְ מֵימְרִי אֲמַר יְיָ לְמִפְרְקָךְ אֲרֵי אַעְבֵּיד גְמִירָא בְּכָל עַמְמַיָא דִבְדַרְתָּךְ לְתַמָן בְּרַם עִמָךְ לָא אַעְבֵּיד גְמִירָא וְאַיְתִי עֲלָךְ יְסוּרִין לְאַלְפוּתָךְ בְּרַם בְּדִין חֲסוּךְ וְשֵׁיצָאָה לָא אֱשֵׁיצִינָךְ:

הפיצותיך. ענין פוזור:

למשפט. כמו במשפט ובאה הלמ״ד במקום בי״ת וכן ישבת לכסא (תהילים ט׳:ה׳) ור״ל במשפט הראוי לגלות אוזן למוסר וכן יסרני ה׳ אך במשפט (לעיל י):