וְהָיָה֙ מִקֹּ֣ל זְנוּתָ֔הּ וַתֶּחֱנַ֖ף אֶת־הָאָ֑רֶץ וַתִּנְאַ֥ף אֶת־הָאֶ֖בֶן וְאֶת־הָעֵֽץ׃

וַהֲוָה מִדְקַלִילָא בְעֵינָהָא טַעֲוָתָהָא וְחַיֵבַת יַת אַרְעָא וּטְעַת עִם פַּלְחֵי אַבְנַיָא וְאָעַיָא:

והיה מקול זנותה. בעבור הקלות שיש עמה בדבר הזנות לעכו״ם חבתה את הארץ להיות חרבה ושממה:

ותנאף וכו׳. עשתה עכו״ם מעץ ומאבן:

מקל. מלשון קלות:

את האבן. עם האבן:

ב. והיה מקול זנותה, ר"ל מסבת קול זנותה יען שחשבה להסתיר זנותה ויראה מפני הקול שלא יצא עליה קלא דלא פסיק, מסבת זה ותחנף את הארץ חנפה להראות בגלוי שהיא אשה כשרה ויראת ה', ותנאף את האבן בצנעה לא על כל הר גבוה כמשובה ישראל, רק בהסתר וחונף, וחטא זה גרוע יותר שזה אונאה וכפירה בהשגחה: