וְגַם־אִ֗ישׁ הָיָ֤ה מִתְנַבֵּא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה אוּרִיָּ֙הוּ֙ בֶּֽן־שְׁמַעְיָ֔הוּ מִקִּרְיַ֖ת הַיְּעָרִ֑ים וַיִּנָּבֵ֞א עַל־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְעַל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את כְּכֹ֖ל דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָֽהוּ׃

וְאַף גַבְרָא הֲוָה מִתְנַבֵּי בִּשְׁמָא דַייָ אוּרִיָה בַּר שְׁמַעְיָה מִקִרְיַת יְעָרִים וְאִתְנַבֵּי עַל קַרְתָּא הָדָא וְעַל אַרְעָא הָדָא כְּכֹל פִּתְגָמֵי יִרְמְיָה:

וגם איש היה מתנבא. אלה דברי הכהנים והנביאים שאמרו מה זו עדות וראיה הנה גם איש היה מתנבא בשם ה׳ ר״ל שהיה מוחזק לנביא ה׳:

וינבא. ר״ל שהיה מתנבא כדרכו בשם ה׳:

(כ-כא) וגם, עתה מודיע כותב הספר שטענת זקני העם לא היתה מועילה להציל את ירמיה ממות, כי בזמן ההוא בעצמו התנבא אוריה ג"כ כדברי ירמיה, וגם הוא נבא בשם ה', ובכ"ז נהרג ע"י המלך, ולא תאמר שהיה הדבר פתאום בלא ישוב הדעת כי הלא ברח למצרים: