יִרְמְיָהוּ כ״ג · ל״ב

הָאֲנָא שְׁלַח רוּגְזִי עַל דְמִתְנַבָּן חֶלְמָא דִשְׁקַר אֲמַר יְיָ וּמִשְׁתָּעֵן וּמַטְעַן יַת עַמִי בְּשִׁקְרֵיהוֹן וּבְבַקְרוּתְהוֹן וַאֲנָא לָא שְׁלַחְתִּינוּן וְלָא פַקֵדְתִּינוּן וַהֲנָאָה לָא יַהֲנוּן לְעַמָא הָדֵין אֲמַר יְיָ:

הנני על נבאי חלומות. ר״ל כמו כן הנני מוכן להביא פורעניות על המנבאים חלומות שקר כלומר שאומרים חלום דמיוני כאלו הוא חלום נבואיי כי בזדון ידברו ואינם מוטעים:

ויספרום. מתמידים לספרם כאלו היה דבר ממש:

ויתעו. והמה מתעים את עמי בחלום הדמיוני שהוא דבר שקר:

ופחזותם. בקלות דעתם יפתו את העם להאמין בחלומותם הדמיוני:

ואנכי וכו׳. אמר כמתרעם על הנפתים להם ואמר הלא אנכי מעולם לא שלחתים ולא צויתי אותם שום צואה ומעולם לא הועילו לעם הזה בשום דבר וא״כ אין בידם לתת שום אות ומופת וגם היטב אין עמהם ובמה א״כ מחזיקים אותם לנביאים:

ויתעו. מלשון תועה:

ובפחזותם. ענין קלות הדעת וכן אנשים רקים ופוחזים (שופטים ט׳:ד׳):

והועיל. מלשון תועלת: