הַנָּבִ֞יא אֲשֶׁר־אִתּ֤וֹ חֲלוֹם֙ יְסַפֵּ֣ר חֲל֔וֹם וַאֲשֶׁ֤ר דְּבָרִי֙ אִתּ֔וֹ יְדַבֵּ֥ר דְּבָרִ֖י אֱמֶ֑ת מַה־לַתֶּ֥בֶן אֶת־הַבָּ֖ר נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

נְבוּאָה דְעִמֵיהּ חֶלְמָא יִשְׁתָּעֵי חֶלְמָא וּדְפִתְגָמֵי עִמֵיהּ יְמַלֵיל פִּתְגָמֵי קְשׁוֹט הָא כְּמָה דְפָרֵישׁ בֵּית תִּבְנָא לְעַבּוּרָא כֵּן פְּרֵישׁ בֵּין צַדִיקַיָא לְרַשִׁיעַיָא אֲמַר יְיָ:

הנביא וכו׳. ר״ל מהראוי שהנביא אשר אתו חלום פשוט ודמיוני יספרנו בדרך ספור חלום בעלמא:

ואשר דברי אתו. ומי אשר בחלום אדבר בו הוא ידבר דבר ויאמת אותו ר״ל חלום כזה יוכל לספר בדרך ספור נבואה:

מה לתבן. מה ענין תבן להדמותו עם הבר ר״ל מה ענין חלום דמיוני להדמותו עם חלום נבואיי:

לתבן. קש:

הבר. כן נקרא התבואה וכן לשבור בר (בראשית מג):

הנביא, ר"ל הלא הנביא יודע ההבדל האמתי בין החלום ובין הנבואה, ואם יודע שיש אתו חלום יספר שהוא חלום לא שהוא נבואה, ואם יודע שדברי אתו ושהוא נבואה ידבר דברי אמת ולא יערב בו חלומות והבלים, ובאר כי יש שלשה היכרים להכיר בין החלום ובין הנבואה, (בחינה א') שהחלום הנבואיי לא נמצא מעורב בו שום תבן ופסולת ושום דבר בדוי רק בר נקי ודברים אמתים, וא"כ מה לתבן את הבר: