הַחֹשְׁבִ֗ים לְהַשְׁכִּ֤יחַ אֶת־עַמִּי֙ שְׁמִ֔י בַּחֲל֣וֹמֹתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יְסַפְּר֖וּ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ כַּאֲשֶׁ֨ר שָׁכְח֧וּ אֲבוֹתָ֛ם אֶת־שְׁמִ֖י בַּבָּֽעַל׃

דִמְחַשְׁבִין לְאַנְשָׁאָה יַת עַמִי שְׁמִי בְּחֶלְמְהוֹן דִמְשְׁתְּעַן גְבַר לְחַבְרֵיהּ כְּמָה דִשְׁבָק אֲבָהַתְהוֹן יַת פּוּלְחַן שְׁמִי וּמְקַיְמִין בְּשׁוּם טַעֲוָתָא:

החושבים. אשר יחשבו לסבב לעמי שישכחו שמי ע״י חלומותם אשר יתמידו לספר זה לזה להיות כל עסקם בזה:

בבעל. בהתמדת עבודת הבעל:

החושבים. מלשון מחשבה: