לֹ֤א יָשׁוּב֙ אַף־יְהֹוָ֔ה עַד־עֲשֹׂת֥וֹ וְעַד־הֲקִימ֖וֹ מְזִמּ֣וֹת לִבּ֑וֹ בְּאַֽחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים תִּתְבּ֥וֹנְנוּ בָ֖הּ בִּינָֽה׃

לָא יֵתוּב רוּגְזָא דַייָ עַד דְיַעְבֵד וְעַד דִיקַיֵם מַחְשְׁבַת רְעוּתֵיהּ בְּסוֹף יוֹמַיָא תִּסְתַּכְּלוּן בָּהּ אִסְתַּכָּלָא:

לא ישוב וכו׳. לא ישוב מהם חרון אפו עד יעשה ויקיים מחשבות לבו:

באחרית הימים. ר״ל אם יתמהמה הנה בסוף הימים כשתתקיים תתבוננו בה בינה שלא שב ה׳ מחרון אפו עם כי נתארך הזמן:

הקימו. מלשון קיום:

מזימות. מחשבות כמו זממה שדה (משלי לא):

באחרית. בסוף:

לא, ואף ה' לא ישוב עד שיעשה מזימות לבו להנקם בם, ובאחרית הימים יתבוננו שה' העניש אותם על שפשעו בו: