וּבִנְבִאֵ֨י יְרוּשָׁלַ֜͏ִם רָאִ֣יתִי שַׁעֲרוּרָ֗ה נָא֞וֹף וְהָלֹ֤ךְ בַּשֶּׁ֙קֶר֙ וְחִזְּקוּ֙ יְדֵ֣י מְרֵעִ֔ים לְבִ֨לְתִּי־שָׁ֔בוּ אִ֖ישׁ מֵרָעָת֑וֹ הָיוּ־לִ֤י כֻלָּם֙ כִּסְדֹ֔ם וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כַּעֲמֹרָֽה׃ {פ}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וּבִנְבִיֵי יְרוּשְׁלֵם חֲזִיתֵי שְׁנוֹ זַנָאִין וּמְהַלְכִין בִּשְׁקַר וּמַתְקְפִין יַד מִבְאֲשִׁין בְּדִיל דְלָא לְמֵיתַב גְבַר מִן בִּישְׁתֵיהּ הֲווֹ קָדָמַי כּוּלְהוֹן כִּסְדוֹם וְיָתְבְהָא כַּעֲמוֹרָה:
ובנביאי ירושלים. ר״ל כן אני רואה בנביאי ירושלים דבר מגונה וזהו שהמה שטופים בניאוף והולכים בדרך שקר ומחזיקים ידי רשעים לבל ישובו מרעתם כי מנבאים להם לשלום:
כלם. כל בני יהודה:
ויושביה. יושבי ירושלים:
שערורה. ענין דבר מגונה כמו שמה ושערורה (לעיל ה):
נאוף. ענין זנות:
מרעים. רשעים:
