יִרְמְיָהוּ כ״ב · כ״ט

מֵאַרְעֵיהּ אַגְלוֹהִי לְאַרְעָא אוֹחֲרֵי אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל קַבִּילִי פִּתְגָמֵי דַיָי:

ארץ ארץ ארץ. ר״ל ארץ שהיתה ארץ מיוחדת בכל הארצות ועולה על כולן:

ארץ, משיב שהוא גזרת ה' שצוה לארץ בבל, ואמר לה כתבו את האיש הזה ערירי שיכתבו בחקי המדינה שהאיש הזה יהיה דומה כאילו הוא ערירי ואין לו בנים, עד שבניו לא יוכלו לטעון טענת ירושה על המלכות המגיע להם בירושה מאבותם, כי הוא גבר לא יצלח בימיו, שכל ימי חייו לא יצלח למלוכה, כי לא יצלח (בימיו) שיהיה מזרעו איש יושב על כסא דוד, כן נכתב בדתי ארץ בבל לחק, שבניו אבדו את זכותם וירושתם במלכות, כל זמן שיהיה יכניה חי שעז"א בימיו, כי אחרי מותו היה זרובבל שר ומושל, כי היה החק הנכתב רק בחיי יהויכין: