ה֣וֹי בֹּנֶ֤ה בֵיתוֹ֙ בְּֽלֹא־צֶ֔דֶק וַעֲלִיּוֹתָ֖יו בְּלֹ֣א מִשְׁפָּ֑ט בְּרֵעֵ֙הוּ֙ יַעֲבֹ֣ד חִנָּ֔ם וּפֹעֲל֖וֹ לֹ֥א יִתֶּן־לֽוֹ׃

וַי דִבְנִי בֵיתֵיהּ בְּלָא קְשׁוֹט וְעִלִיתֵיהּ בְּלָא דִינָא כַּדְחֲזֵי בְּחַבְרֵיהּ מַפְלַח מַגָן וְאַגְרֵיהּ לָא יְהַב לֵיהּ:

הוי בונה. יש להתאונן על זה שבנה ביתו בלא צדק ועליות הבית בנה בלא משפט כי עבד ברעהו חנם כי לא הקדים לו שכרו ואף אחר העבודה לא נתן לו שכר פעולתו ועל יהויקים הוא אומר כמפורש בסוף הענין:

ועליותיו. מל׳ עליה והם החדרים שהמה ממעל:

ופועלו. רצה לומר שכר הפעולה:

הוי בונה ביתו, מנבא על יהויקים, שבנה לו בית מלכות ולא שלם שכר הפועלים, והנה מן הדין שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף, ובעת שבנה הבית לא הוטל עליו עדיין מצד המשפט לשלם להפועלים שבנו בקבלנות, אבל היה ראוי שישלם להם תחלה מצד הצדק שהוא לפנים משורת הדין ובנה הבית בלא צדק, אבל בעת שבנה העליה שכבר נגמר הבית כבר היה מחויב מצד המשפט לשלם להפועלים וכשלא שלם בנה בלא משפט, ברעהו יש הבדל בין שכר לפעולה, שהשכר הוא לפי מה שהשוה א"ע עמו, כמו שכר שכיר, והפעולה הוא לפי מה שפעל ועשה הגם שלא השוה א"ע עמו, והוא ברעהו יעבד חנם ולא לבד שלא יתן שכרו כי לא השוה א"ע עמו כי גם פועלו לא יתן לו: