כִּ֣י עִבְר֞וּ אִיֵּ֤י כִתִּיִּים֙ וּרְא֔וּ וְקֵדָ֛ר שִׁלְח֥וּ וְהִֽתְבּוֹנְנ֖וּ מְאֹ֑ד וּרְא֕וּ הֵ֥ן הָיְתָ֖ה כָּזֹֽאת׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
אֲרֵי עֲבַרוּ לְנַגְוַת כִּתָּאֵי וַחֲזוֹ וְלִמְדִינַת עֲרָבָאֵי שְׁלָחוּ וְאִסְתַּכָּלוּ לַחֲדָא וַחֲזוֹ עַמְמַיָא דִגְלַן מִכְּרַךְ לִכְרַךְ וּמִמְדִינָה לִמְדִינָה נַטְלִין יַת טַעֲוַתְהוֹן וּמוֹבְלִין לְהוֹן עִמְהוֹן וּבַאֲתַר דְאִינוּן שָׁרָן פַּרְסִין יַת מַשְׁכְּנֵיהוֹן וּמְקַיְימִין יַת טַעֲוַתְהוֹן וְסָגְדִין לְהוֹן אֵידָא הִיא אוּמָה וְלִישָׁן דַעֲבָדַת כְּוַתְכוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל:
איי כתיים. לאיי כתיים:
וראו. משפט מנהגם:
וקדר שלחו. שלחו מלאכים לקדר הם בני ערב אשר הם בפאת המזרח:
והתבוננו מאד. חקרו מאד בתבונה יתירה:
וראו הן היתה כזאת. ראו מעשה העכו״ם ההם וכי באמת היתה ביניהם כתועבה הזאת:
הן. כמו ההן ותחסר ה״א התימה וכן תרקיע עמו לשחקים (איוב ל״ז:י״ח) ומשפטו התרקיע בה״א התימה:
כי עברו, איי כתים היו קרובים לא"י אמר עברו, וקדר ישבו במדבר באהלים אמר שלחו, והנה היושבים באהלים ונוסעים ממקום למקום כבני קדר בקל יותר שימירו יראתם כמו שהם ממירים מקום מושבם כפעם בפעם, ואעפ"כ לא ימירו אליליהם, לכן אמר וקדר שלחו והתבוננו מאד:
