וַיָּבֹ֤א יִרְמְיָ֙הוּ֙ מֵֽהַתֹּ֔פֶת אֲשֶׁ֨ר שְׁלָח֧וֹ יְהֹוָ֛ה שָׁ֖ם לְהִנָּבֵ֑א וַֽיַּעֲמֹד֙ בַּחֲצַ֣ר בֵּית־יְהֹוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אֶל־כׇּל־הָעָֽם׃ {ס}

וַאֲתָא יִרְמְיָה מִתּוֹפֶת דִשְׁלָחֵיהּ יְיָ תַּמָן לְאִתְנַבְּאָה וְקָם בְּדָרַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וַאֲמַר לְכָל עַמָא:

להנבא. הנבואה האמורה למעלה:

ויבא ירמיהו מהתופת אשר שלחו ה' שם להנבא, ר"ל ה' שלחו רק שינבא בהתופת ושם היה שלוח מה', אבל מה שהלך ונבא זאת שנית בחצר בית ה' זה עשה מדעתו, וזה הוצעה למ"ש אח"ז שפשחור הכהו, שעל הנבואה שנבא במקום התופת לא היה יכול לשלוט בו כי היה שליח מה', רק ע"מ שדבר מעצמו בלא ציוי לא היה שליח ה' והיה יכול לשלוט בו: