בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אִם תְּתוּב וַאֲתֵיבִינָךְ קָדָמֵי תְּשַׁמֵשׁ וְאִם תְּתֵיב רַשִׁיעַיָא לְמֶהֱוֵי צַדִיקַיָא רַעֲוַת מֵימְרִי תְקַיֵם יְתוּבוּן אִינוּן לְפִתְגָמָךְ וְאַתְּ לָא תְתוּב לְמִטְעֵי בַּתְרֵיהוֹן:
לכן כה אמר ה׳. שלא יקופח שכרי וכן אמר אם אתה ישראל תשוב לה׳ ואני אשיבך ר״ל תשובתך תהיה ע״י בגמול זה הבטיחני לומר לפני תעמוד עד עולם ולא תפסוק הנבואה ממך ואם תוציא את מי מן הזוללות להיות אדם יקר אז תהיה כפי כי תתקיים גזרתך כמו גזרתי:
ישובו המה אליך. זהו דבר אפשרות שהמה ישובו אליך להיות כשרים כמותך ואל תדאג לילך אליהם בשליחות כי פן תלמוד ממעשיהם להיות כמוהם כי תהיה בטוח בזה:
יקר. מכובד וחשוב:
מזולל. ענין הרבות האכילה ורדיפת התאוות וכן זולל וסובא (דברים כא):
לכן, השיב לו ה' אם תשוב את העם בתשובה ואשיבך אל הנבואה המתמדת ותעמוד לפני תמיד, ואם עכ"פ תוציא יקר מזולל, שישובו עכ"פ הנפשות היקרות ויבדלו מן הרשעים תהיה כפי, שכל מה שתגזר אומר יקם לך, וזה תשובה ע"מ שבקש על הנבואה ועל מה שאין תפלתו נשמעת על עצירת גשמים ונגד מה שהתרעם על הרשעים הרודפים אותו, אמר שאין לך להתירא מהם, לא שתדאג פן יכריחו אותך להסכים על מעשיהם ושלא תנבא להם, כי הם ישובו אליך ואתה לא תשוב אליהם, ולא שתירא פן יהרגוך, כי ונתתיך וכו' ולא יוכלו לך, כי אתך אני להושיעך ע"י השגחתי, וגם כשיתאספו עליך לעשות לך רעה, אז והצלתיך מידם, וגם אם כבר תהיה בידם ויתנוך לבית המהפכת להרגך, ופדיתיך, כמו שניצול ע"י עבד מלך הכושי:
