וְנִפַּצְתִּים֩ אִ֨ישׁ אֶל־אָחִ֜יו וְהָאָב֧וֹת וְהַבָּנִ֛ים יַחְדָּ֖ו נְאֻם־יְהֹוָ֑ה לֹֽא־אֶחְמ֧וֹל וְלֹא־אָח֛וּס וְלֹ֥א אֲרַחֵ֖ם מֵהַשְׁחִיתָֽם׃

וֶאֱגָרִינוּן גְבַר בַּאֲחוּהִי וַאֲבָהָן וּבְנִין כַּחֲדָא אֲמַר יְיָ לָא אֶחְמוֹל וְלָא אֵיחוּס וְלָא אֲרַחֵם מִלְחַבָּלוּתְהוֹן:

ונפצתים. אשבר אותם זה אחר זה בסמוך לו:

ונפצתים. ענין השבור עם הרצוץ וכן ונפוץ הכדים (שופטים ז):

איש אל אחיו. ר״ל זה אחר זה וכן ואת כל מלכי הצפון וגו׳ איש אל אחיו (לקמן כה):

אחוס. ענין חמלה כמו יחוס על דל (תהילים ע״ב:י״ג) וכפל הדבר במ״ש:

ונפצתים, כמנפץ הנבל לשברים קטנים, כן ינפצו ויתפרדו איש מאחיו, וגם האבות מן הבנים, ולא אחמול, עי' באה"מ: