עָזַ֙בְתִּי֙ אֶת־בֵּיתִ֔י נָטַ֖שְׁתִּי אֶת־נַחֲלָתִ֑י נָתַ֛תִּי אֶת־יְדִד֥וּת נַפְשִׁ֖י בְּכַ֥ף אֹיְבֶֽיהָ׃

שְׁבָקִית יַת בֵּית מַקְדְשִׁי רְטֵישִׁית יַת אַחְסַנְתִּי וּמְסָרֵית יַת עַמָא דַהֲוָה חֲבִיב קֳדָמַי בְיַד סַנְאוֹהִי:

עזבתי. לכן עזבתי את בה״מ:

נחלתי. הם ישראל כמ״ש יעקב חבל נחלתו (דברים ל״ב:ט׳):

את ידידות נפשי. את ישראל שהיו אהובים לפני מסרתים ביד האויב וכפל הדבר במ״ש:

נטשתי. ענין עזיבה:

ידידות. ענין אהבה: