נְטַעְתָּם֙ גַּם־שֹׁרָ֔שׁוּ יֵלְכ֖וּ גַּם־עָ֣שׂוּ פֶ֑רִי קָר֤וֹב אַתָּה֙ בְּפִיהֶ֔ם וְרָח֖וֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶֽם׃

מדוע דרך רשעים צלחה. שנתת גדולה לנבוכדנצר הרשע ותצליחהו להחריב ביתך, ד"א על אנשי ענתות היה צועק וקורא תגר:

קַיֵמְתִּינוּן אַף תַּקִיפוּ עֲתָרוּ אַף קְנוֹ נִכְסִין קְרִיבִין פִּתְגָמֵי אוֹרַיָתָךְ בְּפוּמְהוֹן וּרְחִיקָא דְחַלְתָּךְ מִכּוּלְיָתְהוֹן:

נטעתם. מיד כשנטעתם בשרש גזעם ר״ל פתאום בא להם הגדולה:

ילכו. והם הולכים ומתפשטים ועושים פירות מרובות ר״ל בנים ובני בנים יורשים המלוכה והממשלה:

קרוב אתה בפיהם. גם כי בפיהם מראים עצמם יראים את האל זהו מן השפה ולחוץ אבל רחוק אתה ממחשבות כליותיהם ולא יאמינו בך באמת:

מכליותיהם. מל׳ כליות: